- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק תיק הוצל"פ 1700088109
|
תיק הוצל"פ בית משפט השלום כפר סבא |
1700088109
17.1.2011 |
|
בפני : הרשם אפרים צ'יזיק |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: ע.ח. עו"ד יעל קרסנטי |
: צ.ח. עו"ד אורן בן |
| החלטה | |
ההחלטה אשר ביטולה נתבקש הינה החלטה בנומ' 602, אשר ניתנה על ידי ביום 28.8.2010, והחלטה בנומ' 603 מיום 8.11.2010, המהווה יישומה של ההחלטה הראשונה, לאחר שצורפו קבלות בהתאם להוראתי.
נתוני יסוד
ביום 4 לינואר 2010 חויב החייב במזונות זמניים, ע"י כב' הש' צ. ויצמן, במסגרת תמ"ש (כפר סבא) 37540-11-09.
על פי ההחלטה, חויב החייב במזונות בסך 1,500 ש"ח לחודש, בגין כל קטינה, מדור (אשר התבטא במחצית תשלום המשכנתא), מחצית עלויות גן/מעון/צהרון, מחצית הוצאות רפואה ומחצית הוצאות החינוך.
ביום 7 למרץ 2010, נכרת בין הצדדים הסכם גירושין, אשר אושר על ידי ביה"ד הרבני האזורי פתח תקווה, ביום 8 למרץ 2010.
בהסכם הגירושין אשר נכרת בין הצדדים, נכלל פרק המזונות בסעיפים 25 - 33, ועיקרי החיוב במזונות, הינם 1,500 ש"ח דמי מזונות בגין כל קטינה, 500 ש"ח בגין המדור, מחצית הוצאות רפואיות חריגות, מחצית הוצאות חינוך מוסכמות, מחצית הוצאות חוגים, ומחצית מעלויות קייטנה.
טענות הצדדים
המחלוקת שבפני, הינה האם ניתן היה לבצע הגדלת יתרת חוב המזונות, בגין מחצית הוצאות עלון מעון/צהרון.
לטענת החייב, רכיב זה לא נכלל מפורשות בהסכם הגירושין, בעוד שנכלל בהחלטה הנוגעת למזונות הזמניים, ולטעמו, עצם ההשמטה מלמדת על אי כלילת הוצאות גן/מעון, ברכיב המזונות.
החייב הוסיף, כי שהות הקטינה בגן, אינו מצרכי חינוכה, אלא מצרכי נוחות, וכי אין לראות בהוצאה בגין גני ילדים, משום הוצאת חינוך, אשר נכללה בסעיף 31 להסכם הגירושין.
לעמדת החייב, לא רק זאת, אלא שההוצאה בגין גן הילדים, טעונה הסכמתו, לאור לשון סעיף 11 להסכם הגירושין, בו נקבע "החלטות בעניינים מהותיים הנוגעים לבנות, לרבות בריאותן, חינוכן, וכיו"ב, תתקבלנה בהסכמה, היוועצות ותיאום בין בני הזוג ובינם ובין הבנות, בהתחשב בבגרותן ובצרכיהן של הבנות, ובהתאם לסגנון חייהן היום" - ומשהסכמה זאת לא ניתנה, ממילא אין מקום לחייבו בתשלום עבור הוצאה לגביה לא ניתנה הסכמתו.
עוד טען החייב, כי כי אין לרשם ההוצאה לפועל סמכות לפרש את הסכם הגירושין, וככל שישנו נושא בלתי בהיר, על הרשם לפנות בבקשת הבהרה לגורם אשר נתן את פסק הדין.
מנגד, טוענת הזוכה, כי אין לראות בהוצאות גן/מעון, אלא כהוצאות חינוך, וטוענת היא כי לא ניתן לסווג את ההוצאה כאחרת.
מוסיפה הזוכה כי המקדמה לגן הילדים, שולמה על ידי בני הזוג עוד בטרם גירושיהם, בשנת 2009, ולפיכך החייב הביע דעתו והסכמתו לגבי שהותה של הבת בגן, אשר ההגדלות בגינו בוצעו.
סמכות רשם ההוצאה לפועל
לעמדת החייב, אין לרשם ההוצאה לפועל סמכות לפרש את פסק הדין, ובנסיבות אלו, הערכאה הדיונית הינה היחידה הרשאית לפרש אותו.
לפי ד. בר-אופיר, "הוצאה לפועל - הליכים והלכות", מה' 7, ע"מ 165:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
